מיכאל נולד בתל אביב מספר שנים לאחר קום המדינה. כבר בגיל צעיר מאוד התגלו אצלו קשיים בתנועה, וקשיים ברכישת מיומנויות בסיסיות. בגיל גן הוא התקשה במוטוריקה עדינה, ונטה להתעלם מצבעים, צורות ותמונות, בצורה שאינה אופיינית לגילו. למרות הפער בתפקודי הלמידה בינו לבין חבריו, הוא גילה כישורים חברתיים מפותחים וזכה למעמד טוב בחברה, כך שכבר בגיל צעיר התאפיינו קשייו בפערים משמעותיים מאוד בין רמה נמוכה של תפקוד הלימודי לבין אינטליגנציה גבוהה.
הרופאים ואנשי המקצוע שמיכאל נבדק על ידם העלו אפשרויות שונות לגבי הבעיה ממנה הוא סובל, אך לא ידעו להצביע עליה במדויק. אמו של מיכאל, במסירות אימהית עד אין קץ, חיפשה דרך לעזור למיכאל בכל האמצעים שעמדו לרשותה. כשמיכאל היה בגיל 6, לפני יותר מחמישים שנה, נודע לה על רופא מאנגליה בשם ד"ר אוניל, שנחשב למומחה עולמי בתחום ליקויי למידה. היא המריאה עם מיכאל ללונדון. ד"ר אוניל בדק את מיכאל ואבחן אותו כסובל מדיסלקציה. הוא הסביר לאמו של מיכאל שעדיין לא נמצאה הדרך לטפל ולפתור את הבעיה והמליץ לה לעקוב אחרי הפרסומים בנושא. הגדרת הדיסלקציה הייתה אז תחום מדעי חדש, והתבססה על מידע חלקי ומחקרים מועטים.
במהלך השנים המשיכו הוריו של מיכאל לחפש דרכים שונות לפתרון קשייו אך לשווא. פריצת הדרך נמצאה כשהגיע לאוזניהם שמעו של ד"ר ג'רי ג'טמן מארה"ב, ממציא וחלוץ השיטה של האופטיקה ההתפתחותית, והאיש שביסס את השימוש בה לצורך שיפור ותיקון תפקודי למידה. בשנת 1970, כשמיכאל היה בן 16, הוא טס לארה"ב, שם אובחן על ידי ד"ר גטמן. זה זיהה אצלו מאפיין של פער משמעותי בין אינטליגנציה גבוהה, לבין תפקודי למידה ברמת קושי נדירה במורכבותה, ומשום כך הוא ראה בו אתגר מיוחד להוכחת האפקטיביות של שיטתו. הוא הפנה אותו לטיפול אצל ד"ר סטנלי אבלמן מפילדלפיה שהתמחה ביישום המעשי של שיטתו.
כבר בפגישה הראשונה הצהיר ד"ר אבלמן בפני מיכאל בוודאות של 100 אחוז, שהוא יידע לקרוא. מיכאל שהיה למוד אכזבות וחוויות של כישלון, חש ספקנות בהתחלה. ד"ר אבלמן בעל הניסיון צפה זאת וחש בכך, ועל כן פעל באופן אינטנסיבי ובאמצעות טכניקות שונות, כדי לעורר ולשקם את האמון של מיכאל בעצמו וביכולותיו, מה שהיווה מרכיב קריטי בהצלחת הטיפול. מטיפול לטיפול חלחלה במיכאל ההכרה שלמרות ההתנסויות המאכזבות שהוא חווה עד לפגישה עם ד"ר אבלמן, כעת הוא בדרכו לעלות על דרך חדשה שתוביל אותו להצלחה בקריאה.
ד"ר אבלמן הגדיר את היעד של הטיפול, והוא לשפר את יכולת עיבוד המידע והתפיסה החזותית אצל מיכאל, ולקדם את התיאום בין הראיה לחשיבה. בהתבסס על תיאוריית האופטיקה ההתפתחותית, הוא העריך כי הקושי של מיכאל נובע מכך שמרכז העיבוד של המידע בחשיבה לא מפרש נכון את מה שהעין רואה. מאחר שכך, מיכאל לא הצליח לקרוא, משום שבתהליך העיבוד בחשיבה, הוא לא נתן לכל אות ולכל מילה את המשמעות המתאימה לה.
על מנת לחבר בין הראיה לחשיבה ולגרום לחשיבה לעבד נכון ולתת לאותיות את המשמעות המתאימה להן, השתמש ד"ר אבלמן בכלים טיפוליים שונים ומגוונים. הכלי המרכזי ששימש אותו היה שילוב של כל מיומנויות הלמידה השונות, ידנית, חזותית ומילולית, בתהליך לימוד הקריאה, על מנת לקדם את תפקודי הלמידה.
לאורך הטיפול הקפיד ד"ר אבלמן לעורר את המודעות של מיכאל למה שקורה עמו. הוא שוחח עמו כל העת על הקשיים שלו, על ההתקדמות שהוא חש, על שאיפותיו ועל רגשותיו. הוא גילה התעניינות בנושאים הקרובים לליבו של מיכאל והשתמש בהם כחלק מהתהליך הטיפולי. אבלמן הקפיד לשוות למפגש הטיפולי אופי חברי לצד שמירה על גבולות בין מטפל למטופל, ושילב בו הומור רב.
הטיפול התמקד בשפה האנגלית, מאחר שד"ר אבלמן לא ידע עברית. מטיפול לטיפול חש מיכאל התקדמות ביכולת הקריאה שלו. הוא למד להבחין בין האותיות השונות, התקדם לצירוף אותיות למילים ומילים למשפטים. בינו לבין ד"ר אבלמן נוצר קשר אישי, חם וחברי, והוא ציפה למפגשים אתו בקוצר רוח. כל מפגש היה בשבילו חוויה מיוחדת. לאחר מספר חודשים קיבל ד"ר אבלמן את פניו של מיכאל בקליניקה, ובישר לו כי מבחינתו הטיפול הסתיים בהצלחה. מיכאל למד לקרוא היטב באנגלית, ובדרך ממילא יכולת זו התבטאה גם בקריאת עברית. המטרה לשמה הגיע לד"ר אבלמן הושגה במלואה.
כשד"ר גטמן קיבל מד"ר אבלמן עדכון על הצלחת הטיפול במיכאל, הוא ראה בו סיפור מקרה ייחודי, והחל להשתמש בו בהרצאות שנשא בכנסים מקצועיים ומוסדות אקדמיים בכל רחבי ארה"ב. מיכאל היווה בשבילו הוכחה ניצחת שהשיטה שפיתח לטיפול בליקויי למידה יכולה להצליח אף במקרים הקשים, המאתגרים והמורכבים ביותר.
במהלך השנים שימש מיכאל בתפקידי ניהול בכירים וניהל עסקים מסועפים. במקביל, המשיך לעמוד בקשר עם ד"ר אבלמן והעמיק את הידע וההבנה שלו בשיטה ובגישה באמצעותן רכש את תפקודי הלמידה שלו. אבלמן ראה בו ממשיך דרך פוטנציאלי, ועודד אותו להפוך למטפל ולסייע לילדים ומבוגרים בעלי קשיי למידה, כשהוא צופה לו גדולות ונצורות והצלחה רבה בתחום זה. לפני כ – 18 שנה חש מיכאל שהגיעה העת לממש את הפוטנציאל העצום שטמון בידע שלו, ולהתחיל לסייע לאחרים לפתור את קשיי הלמידה שלהם.
המטופל הראשון היה קומיקאי שסבל מקשיי התמצאות חריפים. לאחר מספר מפגשים עם מיכאל הוא החל להכיר דרכים ולזכור אותן. אחריו הגיעו מטופלים נוספים עם קשיים רבים ומגוונים ברמות קושי משתנות. מיכאל יישם את השיטה והתאים אותה לכל מקרה ומקרה לגופו והתוצאות לא אחרו לבוא. ילדים עם קשיי קריאה החלו לקרוא באופן שוטף, נערים שאובחנו כבעלי לקות כתיבה החלו לאהוב את הכתיבה ולבטא עצמם בהבעה בכתב באופן ברור ומסודר, וכך גם בקשיי חשבון, קשיי קשב וריכוז, וקשיים בהבנת הנקרא.
כשפרופסור פויירשטיין ז"ל שמע על השיטה הוא הזמין את מיכאל לעבוד במכון אותו הקים. במשך מספר שנים עבד מיכאל במקום, כשהוא מייעץ למטפלים בתחום קידום הקריאה ומקדם ילדים בעצמו. מומחים ובעלי תפקידים בכירים כמו ד"ר יהודית אל דור, ד"ר יורם יובל ועוד, הכירו גם הם בשיטה ובפוטנציאל שלה.
מיכאל ממשיך לקבל ילדים בקליניקה ברמת גן ובקליניקה בירושלים, ובמקביל מפיץ את השיטה באמצעות הרצאות, קורסים במכללות להוראה, ועוד. החזון של מכון זרחין הוא להפיץ את עקרונות השיטה בקרב אנשי חינוך, ארגונים ומוסדות בתחום החינוך והלמידה, על מנת לתת מענה לכל ילד וילדה, נער ונערה, ולכל שסובל מקשיים וליקויי למידה כאלה ואחרים, ולאפשר לו תפקודי למידה תקינים והזדמנות שווה להצלחה.