אחת מלקויות הלמידה המוכרות היא דיסגרפיה. היא מאובחנת אצל מבוגרים ונוער ילדים, והיא מתבטאת בקושי לכתוב מילים, אם בסדר הנכון שלהן, אם בכתיבה לא ברורה ולא נוחה לקריאה על ידי אחרים, ואם בהפרדה לא נכונה בין המילים.
כמו כן, היא מקשה על האנשים שלוקים בה להתבטא. בדרך זו הם גם לא יכולים להביא לידי ביטוי את הידע שלהם או להשתלב במערכות החינוך והעבודה השונות, משום שכל מה שדורש מהם ביטוי בכתב, מגלה שהם אינם מצליחים לעשות זאת.
התסכול הנלווה
הם נדרשים גם לאמצעי הבעה אחרים ושונים, אולם כתיבה היא עדיין מיומנות נדרשת, שעליהם לרכוש לצרכים רשמיים שונים ולו רק כדי להיבחן בבית הספר ולקבל ציונים. התסכול של אנשים כאלה גדול מאוד, אבל אפשר לאבחן אותם בתהליך נכון כך שיוכלו לפתור קושי זה בחייהם, בעזרת תכנית טיפולית מקצועית שמותאמת לילד או למבוגר.
תרומת הכתיבה לחשיבה
כתיבה היא תהליך שמשולבים בו תפקודים פיזיות ומחשבתיות, שנועד לבטא בסימנים ובצורות גרפיות רעיונות מופשטים שנובעים ממוחו של הכותב. לכתיבה יש חשיבות רבה, משום שהיא תורמת לתהליכי חשיבה, מוציאה ומבטאת את החוויה האישית של הכותב, ומאפשרת זרימה והעמקה במידע.
מעבר לתרומה זו של הכתיבה, היא מהווה כלי למידה בסיסי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. למרות ההתפתחות הטכנולוגית נראה שבמודע או שלא במודע, התפיסה המקובלת מבוססת על הנחה שגם בעידן הטכנולוגי שבו אנו מצויים והזמינות הרבה של המכשירים הטכנולוגיים, יש להנחיל באופן מקסימלי יכולת של כתיבה ברמה טובה לכלל התלמידים.
לאור זאת, תלמידים הסובלים מקושי בכתיבה מתקשים להתאים את עצמם לדרישות של מערכת החינוך, וכתוצאה מכך עלולים להיווצר פערים בהישגיהם הלימודיים, וכן ירידה בדימוי העצמי שלהם. מאחר שכך, יש חשיבות רבה לדרכי טיפול שיאפשרו להם להשוות את יכולותיהם לבני גילם, ללא הקלות וללא הנחות, ולעשות זאת בתהליך מהיר וממוקד.
ראוי להקדיש התייחסות מפורטת יותר לשאלה האם האמצעים הטכנולוגיים מהווים תחליף ראוי לכתיבה בתהליכי למידה והוראה בכיתה. ובכן, חד משמעית, התשובה היא לא. לכתיבה ביד יש תפקיד קריטי בפיתוח יכולת התפיסה וההבנה, משום שרק הכתיבה ביד יוצרת הזדמנות לאמן את החשיבה במעבר בין תפיסה הכלל לתפיסת הפרט, במצב של פערים כה גדולים ביניהם. האימון הזה סולל בחשיבה נתיבי הבנה שלא יכולים להיווצר בדרך אחרת, ובמילים פשוטות: כתיבה מפתחת את כלי החשיבה.
החינוך בבית הספר היסודי נועד בעיקר להקנות לתלמידים מיומנויות למידה ולפתח אצלם יכולות, הרגלים, כלים ותפיסות של למידה. מכיוון שכך, לצד הקניית כישורי הקריאה והבנת הנקרא, תופסת הכתיבה על דף עם עפרון, תפקיד חשוב מאין כמותו בשדה הלמידה וההוראה בכיתה. לא משנה כמה מתקדמת הטכנולוגיה שבידינו, עלינו לחתור לכך שהתלמידים ידעו לכתוב ביד, יאהבו לכתוב ביד, ויתרגלו זאת בהיקף מספיק.
קושי זה מתבטא במגבלה שמונעת מהכותב להניע את היד ולשרטט את האותיות והמילים על הדף בצורה נכונה. החיבור בין הגרפו – שרטוט צורת האותיות ורצף האותיות, למוטורי – תנועת היד והאצבעות, אינו פועל כראוי. כתוצאה מכך הכותב חווה את הכתיבה כתהליך מורכב ומייגע, צורת האותיות אינה ברורה, המרחק בין אות לאות ובין מילה למילה אינו מדויק, השורות אינן ישרות, והתוצאה הכללית מאכזבת.
ישנן דרגות שונות בקושי גרפו מוטורי, והיא משתנה מאדם לאדם, אולם המשותף לכל מי שסובל מקושי זה, הוא תפיסה שלילית ביחס לכתיבה ונטייה להימנע ממנה.
מלבד ההרגשה השלילית אצל ילדים הסובלים מדיסגרפיה, בשל השוני שביניהם לבין ילדים אחרים, התסכול שנוצר אצלם מוביל לפגיעה בערך העצמי ובדימוי העצמי. הקשיים המתמשכים מעצימים את התסכול, ומורידים את המוטיבציה להצליח להתגבר על כך. כלומר, לא רק הקושי הקוגניטיבי הוא הבעיה, אלא גם הקשיים הרגשיים שנובעים כתוצאה מכך.
הליווי האישי שמעניקים לילדים אלה חשוב לאין ערוך כמובן, אבל גם השיטה שנוקטים בטיפול וכל אבחון דיסגרפיה. תכנית הטיפול המיוחדת לאנשים אלה, מחייבת שימוש בחושים ובמיומנויות השונות שקיימות אצל האדם. לכן, בשיטת מכון זרחין פיתחו את השיטה שנשענת על אינטואיציה וחיבור בין המטפל למטופל, תוך שימוש בחושים אחרים. זאת כדי לתקן ולסלק מכשולים שונים שהחשיבה של הילד מערימה עליו, בדרך לכתיבה נכונה וקריאה.
אפשר להתגבר על דיסגרפיה כאשר מצליחים לפתח מיומנויות חושיות אחרות שמצליחות לתקן על הנתקים הקוגניטיביים, ובשיטת מכון זרחין אפשר לשמוע על כך וללמוד עוד איך אפשר לעזור לילדים ולמבוגרים לתקן את הבעיה.
התוצאה של הטיפול המדויק שלנו, היא שלאחר סדרת טיפולים קשיי העיבוד נעלמים, ואיתם נעלמים גם הקשיים הגרפומוטוריים. אנו מביאים לסילוק הגורם לבעיה, וכך הבעיה נעלמת מאליה.
מחקר מ–2012 שנוהל על ידי קרין ג'יימס, פסיכולוגית מאוניברסיטת אינדיאנה, מספק חיזוק לתפיסה של חשיבות הכתיבה. החוקרים הציגו בפני ילדים שטרם למדו קרוא וכתוב צורה כלשהי וביקשו מהם לשחזר אותה באחת משלוש דרכים: לשחזר את הצורה על גבי נייר ובו קווי מתאר מקווקווים; לצייר אותה על נייר לבן ריק; או להקליד אותה במחשב. לאחר מכן החוקרים סרקו את מוחם והראו להם שוב את האות או הצורה.
החוקרים מצאו שבקרב הילדים שציירו את האות בקו חופשי ניכרה עלייה בפעילות בשלושה אזורים במוחם, שבדרך כלל פעילים אצל מבוגרים כשהם קוראים וכותבים. מנגד, אצל ילדים שהקלידו את האות או העתיקו אותה, לא נמצאה השפעה דומה.
ילדים שרוכשים תחילה מיומנות בכתיבה ביד לומדים לקרוא מהר יותר, ובנוסף הם נהנים מיתרון מבחינת יכולתם ליצור רעיונות ולאגור מידע. "כשאנחנו כותבים מופעל אוטומטית מעגל עצבי ייחודי", אומר סטניסלס דאן, פסיכולוג בקולג' הצרפתי שבפריז. "נראה שהמעגל ממלא תפקיד שלא היינו מודעים לו והלימוד נהיה קל יותר", הוא מוסיף ( NYT 2014 ).
דיסגרפיה הינה לקות למידה אשר הביטויים העיקריים שלה הינם בתחום ההבעה בכתב. לאורך תקופת הלימודים בבית הספר היסודי והתיכון, התלמידים רוכשים כלים רבים וחשובים; מידע אשר מטרתו לסייע להם להביע את עצמם במגוון דרכים – ובייחוד בכתב. הישגיו של אחד הילדים שלכם נמוכים בכל הנוגע אל כתיבה? האם כתב היד שלו לא קריא? והאם הוא איננו שומר על מרווחים סדירים בין כל אות ואות? סימנים אלו ואחרים יכולים להעיד על קיומה של דיסגרפיה. כדי לקבל את האבחון המדויק ביותר כמו גם אסטרטגיית הפעולה והטיפול, כל שעליכם לעשות הוא לפנות אל מכון זרחין. צוות המומחים של המכון ילוו אתכם שלב אחר שלב, ויענו על דרישות המטופל כראוי – בהתאם למרכיבי אישיותו ונטיותיו הפיזיות והחברתיות.
מערכת החינוך בארץ מלווה את דור העתיד מגיל צעיר. וזאת, מתוך מטרה להעניק להם קרקע יציבה בכל הנוגע לחשיבה ריאלית וביטוי עצמי ראוי. כאשר מדובר בביטוי עצמי, הדגשים יעמדו בין היתר על כתיבה. החל משמירה על השורה, הרווחים בין כל אות ומילה, דיוק באיות כמו גם כתיבה בקצב מסוים – היבטים אלו ואחרים יסייעו לנו בהמשך הדרך כמו גם בבגרותנו.
עם זאת, ישנם ילדים בבית הספר אשר מתקשים במשימה זו. במידה וההורים או צוות ההוראה מזהה סימנים אלו, חשוב לשלוח את התלמיד לאבחון עבור דיסגרפיה. אבחון זה יתבצע יוביל אותנו למסקנה המתבקשת ויוביל לכדי טיפול מדויק. לאור חשיבותם של האבחון והטיפול, אך ורק מומחים בעלי הכשרה וניסיון יעניקו אותם.
כמו כן, בין אם מדובר בקשיים במישור הסנסו-מוטורי או שמא מדובר במישור הקוגניטיבי, יש ללוות את המטופלים לאורך הדרך – עד לכדי קבלת התוצאה הרצויה. כל זאת ועוד, תוך הכלה של הקשיים ועידוד הילד.
חוששים שמא אחד מילדיכם חווה קשיים בכתיבה? האם צוות ההוראה מזהה אצל התלמיד קושי בהבעה בכתב? החל מתיאום יד-עין, תרגול בבניית המשפטים ועוד – מכון זרחין יאבחן את המטופל ויכין עבורו טיפול התואם את צרכיו ומרכיבי אישיותו. כל זאת, תוך תמיכה מקצועית ומקיפה.
אחת מלקויות הלמידה המוכרות ביותר הינה דיסגרפיה. מדובר בקושי הבא לידי ביטוי בכתיבה הכוללת כתב יד לא קריא, גודל אותיות שאינו בגדר הנורמה, חוסר סדר ואי שליטה בכללי הכתיבה. מדובר בלקות מאוד ספציפית אשר פעמים רבות מגיעה יחד עם דיסלקציה. על מנת לאפשר לתלמיד להצליח להתגבר על הקשיים, נערך אבחון אשר בודק מהו הקושי ולאחריו ניתן להתאים את שיטת הטיפול הנכונה ביותר. מכון זרחין מציע שיטת טיפול חדשנית ומיוחדת אשר ביכולתה לעזור לכל ילד או מבוגר באשר הוא.
דיסגרפיה מונה מספר קשיי כתיבה הנגרמים מלקות מוטורית או נוירולוגית. יש הטוענים כי מדובר בלקות נרכשת ויש הטוענים כי זוהי לקות מולדת. כך או כך אין ספק כי לקות זאת מפריעה באופן משמעותי לחייו של התלמיד או הסטודנט כיוון שיש לה השפעה ישירה על סיכויי הצלחתו בלימודים. ישנם מספר סוגי דיסגרפיה:
הקשיים של ילדים הסובלים מדיסגרפיה שלא מטופלת, מובנים ואף מחמירים ככל שהם מתבגרים. מכיוון שרוב הכתיבה בכיתות נעשית בכתב יד, וכך גם במבחנים, קשה להם להדביק את החומר ולהתבטא כראוי ובצורה מיטבית, כאשר הכלי העיקרי לביטוי אצלם אינו מתפקד כראוי.
ההקלות שהם מקבלים בבחינות, לא נותנות מענה לקשיים שלהם ביום יום לבטא את עצמם, ואינן מקלות על הפגיעה שהם חשים בדימוי העצמי שלהם. כדי לתת מענה אמתי לבעיה, מגיעה שיטת זרחין במטרה לאפשר להם תפקודי כתיבה נורמטיביים לחלוטין, ולחסוך מהם את הצורך בהקלות ובהתאמות.
שיטת זרחין מתאפיינת בתרגול כתיבה משולבת עם שימוש בחושים השונים, ראייה, שמיעה, תנועה וחשיבה. כך התלמידים מגלים בעצמם יכולות חדשות לבטא את הכוחות הפנימיים שלהם, והיכולות הללו צומחות ומתפתחות עד לפתרון המוחלט של הבעיה. במהלך הטיפול אנו פועלים כדי להתחבר באופן אינטואיטיבי למטופל, וכך לעודד את המוטיבציה ולגלות את הרצון שלו, שעל ידו יוצאים ומתגלים הכוחות הטמונים בו, מהכוח על הפועל. צרו עמנו קשר בהקדם ותביאו את הפתרון לאנשים היקרים לכם.
דיסגרפיה משפיעה על החיים באופן ישיר – במיוחד כאשר מדובר על התחום הלימודי. היא גוזלת אנרגיות רבות כיוון שמושקע מאמץ רב בכתיבה, ולכן היכולת להבין את הרעיונות הנלמדים הולכת וקטנה. כמובן שככל שהלקות תאובחן בשלב מוקדם יותר כך היכולת להשלים פערים תלך ותגדל. מכון זרחין מציע שיטת טיפול מיוחדת אשר פותחה על ידי מיכאל זרחין, ומאפשרת התמודדות נכונה וקלה עם מגוון לקויות למידה – ודיסגרפיה בניהן. אנו מאמינים שאין מכשול עליו לא ניתן להתגבר, וכי כל ילד או מבוגר יכול להגיע אל המקום אשר ליבו חפץ בו למרות הקשיים שבדרך.
בין לקויות הלמידה שאנחנו מכירים ומאבחנים היום קיימת לקות למידה בשם דיסגרפיה, שמפריעה לאדם לכתוב בצורה מובנת, שתאפשר לאחרים לקרוא את מה שהוא כתב. הקשיים לכתוב נובעים כמו לקויות למידה אחרות מהפרעות קוגניטיביות ביכולות לעבד נכון את המידע בחשיבה, ולארגן אותו נכון כך שהכתיבה תהיה שוטפת, ללא שגיאות כתיב ובכתב ברור ונוח לקריאה.
הדיסגרפיה מתגלה ברגע שילדים אמורים להתחיל ללמוד לכתוב ולקרוא, כך שקל לאתר אותה, גם אם יש צורך לאבחן את מקורה. לפי שיטת זרחין ניתן לתקן את הנתקים הקוגניטיביים שיוצרים את הדיסגרפיה, ובכך להעניק לה פתרון שורשי ומוחלט ולאפשר לילד תפקודי כתיבה נורמליים לחלוטין. זאת בניגוד לגישה הקונבנציונלית, שגורסת כי לא ניתן להעלים את הלקות לגמרי, והמטרה היא רק לנסות לעקוף אותה ולמזער את השפעתה למינימום, באמצעות דרכי טיפול שונים.
מהו הפירוש של דיסגרפיה?
דיסגרפיה היא לקות למידה שבאה לידי ביטוי בכתיבה. מיומנויות כתיבה והבעה נמוכות כגון כתב יד לא קריא או אי סדירות במרווחים בין אותיות יכולים להוות סימנים לליקוי בדיסגרפיה. מומלץ לגשת לאבחון מקצועי לבדיקת הבעיה ובהתאם לקבלת טיפול מותאם לה.
מדוע חשוב לטפל בדיסגרפיה?
ילדים הסובלים מדיסגרפיה נוטים להשוות את התקדמותם לזו של הסביבה, מה שגורם לתסכול ופגיעה בערך העצמי ובדימוי העצמי שלהם ומכאן גם המוטיבציה הפנימית שלהם להתגבר על הקשיים יורדת. לפיכך חשוב מאוד לטפל בבעיה לא רק משום קיומה אלא גם בשל הקשיים הרגשיים והמנטלים הנלווים לה.
למה לטפל בדיסגרפיה במכון זרחין?
מכון זרחין מציע שיטת טיפול ייחודית וחדשנית המאפשרת להתמודד בצורה הטובה ביותר עם לקויות למידה ככלל ודיסגרפיה בפרט, התאמת טיפול באופן אישי לכל מטופל מגיל צעיר ועד מבוגר.