כתיבה היא תהליך שמשולבים בו תפקודים פיזיות ומחשבתיות, שנועד לבטא בסימנים ובצורות גרפיות רעיונות מופשטים שנובעים ממוחו של הכותב. לכתיבה יש חשיבות רבה משום שהיא תורמת לתהליכי חשיבה, מוציאה ומבטאת את החוויה האישית של הכותב, ומאפשרת זרימה והעמקה במידע. מעבר לתרומה זו של הכתיבה, היא מהווה כלי למידה בסיסי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. למרות ההתפתחות הטכנולוגית נראה שבמודע או שלא במודע, התפיסה המקובלת מבוססת על הנחה שגם בעידן הטכנולוגי שבו אנו מצויים והזמינות הרבה של המכשירים הטכנולוגיים, יש להנחיל באופן מקסימלי יכולת של כתיבה ברמה טובה לכלל התלמידים. לאור זאת, תלמידים הסובלים מקושי בכתיבה מתקשים להתאים את עצמם לדרישות של מערכת החינוך, וכתוצאה מכך עלולים להיווצר פערים בהישגיהם הלימודיים, וכן ירידה בדימוי העצמי שלהם. מאחר שכך, יש חשיבות רבה לדרכי טיפול שיאפשרו להם להשוות את יכולותיהם לבני גילם, ללא הקלות וללא הנחות, ולעשות זאת בתהליך מהיר וממוקד.
ישנם שני סוגים כלליים של קשיי כתיבה. א. בעיה גרפו מוטורית. קושי זה מתבטא במגבלה שמונעת מהכותב להניע את היד ולשרטט את האותיות והמילים על הדף בצורה נכונה. החיבור בין הגרפו – שרטוט צורת האותיות ורצף האותיות, למוטורי – תנועת היד והאצבעות, אינו פועל כראוי. כתוצאה מכך הכותב חווה את הכתיבה כתהליך מורכב ומייגע, צורת האותיות אינה ברורה, המרחק בין אות לאות ובין מילה למילה אינו מדויק, השורות אינן ישרות, והתוצאה הכללית מאכזבת. ישנן דרגות שונות בקושי גרפו מוטורי, והיא משתנה מאדם לאדם, אולם המשותף לכל מי שסובל מקושי זה, הוא תפיסה שלילית ביחס לכתיבה ונטייה להימנע ממנה. ב. בעיה בהבעה בכתב . קושי זה מתבטא במגבלה שמונעת מהכותב להרכיב מילים ומשפטים תוך כדי כתיבה. החיבור בין ההבעה – זרימת המחשבות בראש, לבין הכתב – תנועות היד הכותבת, אינו פועל כראוי. קושי זה אינו קשור בהכרח לבעיה גרפו מוטורית, כך שגם אם הכותב מסוגל לשרטט את צורת האותיות כראוי, ולכתוב שורות ישרות, יתכן שהוא יסבול מקושי בהבעה בכתב. קושי זה גם אינו קשור להבעה בעל פה, כך שגם אם הכותב מסוגל לבטא את עצמו היטב בעל פה, יתכן שהוא יסבול מקושי בהבעה בכתב.
לפי הגישה שלנו, שני הסוגים של קשיי הכתיבה, נובעים מאותו שורש, כמו כמעט כל קשיי הלמידה, והוא קושי בתהליך העיבוד שבחשיבה. העיבוד הוא השלב שמחבר בין הרצון לכתוב לבין ביצוע הכתיבה בפועל. עיבוד הוא השלב המכין לביצוע, תוכנית הפעולה שעליה מבוססת הכתיבה. ניתן לדמות את העיבוד כתהליך שמוקרן על גבי מסך פנימי במחשבתו של הכותב, והביצוע הוא יישום של מה שמופיע על מסך זה. בבעיה גרפו מוטורית, קשיי העיבוד מתבטאים בכך שבראיה שבמחשבה, הילד אינו מסוגל לראות את האותיות, המילים והשורות בצורה נכונה, עם שמירה על פרופורציות של גודל ושל מרחק ביניהם. באותו אופן שהביצוע של הכתיבה אינו מדויק ולוקה בחסר, כך תכנית הביצוע, שהיא הראיה שבמחשבה של מה שהילד רוצה לכתוב, בנויה עם פרופורציות לא נכונות, ומכך נובעות השגיאות בביצוע. בקושי בהבעה בכתב, קשיי העיבוד מתבטאים בכך, שבראייה שבמחשבה, הילד אינו מסוגל לראות בצורה נכונה את הרעיון הכללי ביחד עם הפרטים שלו, שהם האותיות והמילים שמרכיבים אותו. על מנת שתהיה זרימה של הכתיבה בשלב הביצוע, יש צורך שבשלב המקדים של תכנית הכתיבה בראיה שבמחשבה, יתבצע מעבר חלק ופשוט בין הראיה של הרעיון הכולל לבין הכתיבה של כל אות ואות בפני עצמה. חוסר היכולת של הילד להביע את עצמו בכתב נובע מהקושי שיש לו לבצע את המעבר הזה.
הניסיון הרב שלנו מוכיח שניתן לתקן את יכולת העיבוד ולפתור את בעיית הכתיבה מהשורש. על מנת לפעול זאת יש לקדם ולעורר את הרצון הפנימי של המטופל לגלות את הכוחות הטמונים בו. אנו משתמשים במספר כלים כדי להשיג זאת, וביניהם: העברת מסר ברור וגלוי של בטחון מלא ביכולתו לפתור את בעייתו מהשורש, טיפול בגובה העיניים בו הילד נמצא במרכז, עיסוק בחוויות אישיות של הילד, וגישה טיפולית דינמית ומקורית שמתאימה עצמה כל העת למצבו של המטופל. במהלך הטיפול, אנו מקפידים לשמור על ערנות ושיתוף פעולה מלא של המטופל כל העת, באמצעות שילוב הומור בשיח הטיפולי ושיחה אודות נושאים מעולמו של הילד. את כוח הרצון שמתגלה אצל הילד, אנו מנצלים באמצעות הכלים הייחודיים של שיטתנו, לתיקון הנתק החשיבתי ששורר בתהליך העיבוד של המידע. כשמדובר בטיפול בבעיה גרפו מוטורית, בניגוד לגישה המקובלת אנחנו לא מתמקדים רק בתרגול חוזר ונשנה של כתיבה נכונה, אלא מתערבים קודם כל בתהליכי העיבוד והראייה שבמחשבה, שמהווים כאמור את השלב המקדים לביצוע הכתיבה. המטרה היא שכשהילד יתבונן במסך הפנימי שבמחשבתו על תכנית הכתיבה שלו, הוא יראה אותה בצורה נכונה. כלומר שהוא יהיה מסוגל לראות טקסט כתוב בצורה תקינה ומסודרת, עם אותיות בגודל זהה ומרחק מתאים בין מילים ובין שורות. מאחר שההתמקדות שלנו היא בעיבוד המידע שמתרחש ב"מסך" שבמחשבתו של הילד, אנחנו משתמשים בדרך טיפול מקורית שמסתייעת מעבר לכתיבה ביד, גם בחוש הראיה והתנועה, שקשורות אף הן לעיבוד המידע במחשבה. אנחנו משלבים בתרגול של תכנית כתיבה נכונה חושים כמו דיבור, שמיעה, מגע, תנועה וראיה, בדרכי תרגול שונות ומלמדים ומכוונים את הילד לדייק ולראות נכון. התוצאה של הטיפול המדויק שלנו, היא שלאחר סדרת טיפולים קשיי העיבוד נעלמים, ואיתם נעלמים גם הקשיים הגרפומוטוריים. אנו מביאים לסילוק הגורם לבעיה, וכך הבעיה נעלמת מאליה. כשמדובר בקושי בהבעה בכתב אנו משתמשים במשחק ובתנועה על מנת להעצים חוויות אישיות ומתרגלים כתיבה שלהם בהדרגה. העיסוק בחוויות אישיות מאפשר להוציא מהכוח אל הפועל יכולות שקיימות אצל הילד, ומקדם בהדרגה את היכולת שלו לעבד את המידע ולראות נכון ולעבור מהכלל לפרט. לאחר שהילד מגיע להישגים ראשוניים בהבעה בכתב, משוחחים עמו אודותם וכך מחזקים את בטחונו.