דיסלקציה – הגדרה חשובה או מזיקה?

לפני שניתנה ההגדרה הזו לילדים בעלי קשיי למידה, סבלו ילדים אלו כתוצאה מכך שלא הייתה הכרה והבנה לקשייהם. היו כאלו שחשדו שהם בעלי פיגור שכלי מסוים, היו כאלו שהתעלמו מהבעיה ומהקושי וייחסו אותו לעצלנותם של התלמידים, והיו כאלו שהתייחסו אליהם כאל טיפשים וחסרי הבנה.

כשהתפתחה הגישה וההגדרה של דיסלקציה והבנה של מה שעומד מאחורי קשייהם של הילדים, הייתה בכך בשורה גדולה, והדבר הועיל לילדים רבים. כמו שאומר הפתגם: "ידיעת המחלה חצי תרופה". ואכן עם השנים התפתחו גישות ודרכי פעולה שונות, שאפשרו לתת מענה בכל מיני אופנים לתלמידים שסובלים מקשיים. הדבר הבלתי מובן הזה שבעבר היה בלתי מפוענח החל לקבל מענה אמיתי.

תופעות לוואי להגדרת הדיסלקציה

כמו בכל תרופה שמועדה לרפא ולתת למענה לבעיה, גם בהתייחסות לדיסלקציה יש תופעות לוואי שלצד הצד החיובי של הטיפול והגישה המכירה בקושי של הילד, גורמות לדברים שליליים. למה אנחנו מתכוונים? טוב מאוד שמגדירים קושי של יחד וטוב מאוד שמכירים בו וטוב מאוד שנותנים לו מענה, אולם לעיתים הולכים עם ההגדרה צעד אחד קדימה והופכים את הילד לחריג ושונה באופן בלתי הפיך.

כאילו אומרים לו: "אתה שונה, אתה בעייתי, ואתה תישאר כזה כל החיים. תמיד יהיה לך קושי וגם כשתמצא דרכים להתמודד אתה תישאר עם הקושי."

דיסלקציה אינה גזירת גורל

אנחנו לא מקבלים את הגישה הזאת שרואה בדיסלקציה גזירת גורל. אנחנו עושים זאת משום שאנחנו מסתכלים על הילד בהסתכלות מעמיקה שמכירה בכוחות רבים ועצומים שטמונים בתוכו. אנחנו חושבים שיש מספיק הוכחות ממספיק מקומות על היכולת של אדם התגבר ולנצח קשיים משמעותיים ביותר.

אז בואו נשאיר את ההגדרה ככלי שעוזר לנו להכיר ולגשת לקושי של הילד, ולא ככלי שמנציח גורל מסוים אצל הילד, משום שזו יכולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה, שתגרום לילד להפנים ולהפוך את הבעיה לחלק ממנו ולהימנע מגישות ופעולות שיאפשרו לו לפרוץ קדימה.

כמובן שאנחנו גם נותנים כלים כיצד לנצח את הקושי, וכך הכלים האלו ביחד עם הגישה שרואה בליקוי למידה כדבר שניתן לפתור אותו, צועדים שלובי זרוע זה בזה והופכים את הבעיה לתופעה חולפת, שאפשר לצאת ממנה לדרך חדשה של תפקודי למידה תקינים לחלוטין.