דיסגרפיה היא קבוצה של הפרעות התפתחותיות קוגניטיביות שבאות לידי ביטוי בכתיבה לקויה. דיסלקציה ודיסגרפיה הן אבחנות נפרדות, כלומר יתכן שאדם מסוים יסבול רק מאחת מהן. אולם בגלל ששתי האבחנות מגיעות על רקע שפתי, ברוב המקרים הן יגיעו יחדיו. למרות זאת, בהחלט ייתכנו מצבים שבהן מופיעות בנפרד. כך למשל במקרה שבו הקריאה שוטפת וברורה, אך הכתיבה איטית, לא קריאה, ועתירת שגיאות.
כאמור, לקות הלמידה הקשורה בכתיבה נקראת דיסגרפיה. הלקות הזו באה לידי ביטוי במצבים הבאים:
הקשיים הללו גורמים לתסכול רב אצל התלמידים. נסו לדמיין מצב שבו אתם מנסים להביע רעיון, אך לא מצליחים להעביר אותו מהמוח אל הכתב, או שלוקח לכם יותר מכפול מהזמן שדרוש לחבריכם. עכשיו נסו לדמיין ילדים רכים נתקלים במצב הזה, כשהסביבה לא תומכת וילדים אחרים לועגים להם. נהוג לחלק את הדיסגרפיה לשני סוגים עיקריים, שכל אחד מהם מחולק לשלושה תת-סוגים.
מקורה של הדיסגרפיה המרכזית נעוץ בתהליכים הקוגניטיביים המרכזיים של תהליך הכתיבה:
מקורה מגיע מתהליכים קוגניטיביים פריפריאליים של תהליך הכתיבה.
במצב כזה יש לבצע בדיקה במכון לאבחון לקויות למידה מקצועי, על מנת לתת את האבחנה המדויקת ולהגיע לפתרון שיקל על המצב הייחודי של כל מטופל ומטופלת.
כדי לקבל את המענה המקצועי בתחום זה, מוזמנים לפנות אל מכון זרחין.