דיסלקציה ומוטיבציה ללמידה

דיסלקציה ומוטיבציה ללמידה, מנוגדים זה לזה. הבחנה מושלמת בין הצורות והצלילים של האותיות וסימני הניקוד, אינה מובילה בהכרח לקריאה מושלמת.

הקשר בין דיסלקציה ומוטיבציה ללמידה

1. גם כאשר התלמיד ניחן ביכולת צירוף תקינה ומסוגל לצרף בקלות אותיות משמיעה, זה לא מחייב שהקריאה השוטפת שלו תהיה מדויקת ב-100 – אחוז. ישנם כאלה שההבחנה שלהם מצוינת והצירוף שלהם תקין, אך למרות זאת הקריאה שלהם מתאפיינת בשגיאות. לעיתים השגיאות באות לידי ביטוי במילים הפחות מוכרות, שאינם מדוברות בשפה היומיומית, לעיתים הן מתבטאות בהוספה או החסרה של אותיות בתחילת או בסוף מילה, או בדרכים אחרות.
2. במקרה כזה, הקושי אינו בהבחנה החזותית הבסיסית, אלא במודעות החזותית. ההבחנה כשלעצמה טובה, אך חסרה מודעות ליישם אותה ולהשתמש בה בפועל. זה יכול לקרות בגלל הרגלים גרועים שנרכשו בשל קשיי עבר בתהליך רכישת הקריאה, או בגלל תפיסות מחשבתיות כלשהן.
3. לא משנה מה הוא הגורם, התוצאה היא שהקורא מוותר מראש על שימוש פרטני ומדויק במסרים החזותיים שהוא קולט ובידע המוקדם שלו, ובמקום להסתמך על מה שהוא רואה, הוא מנסה לחשוב, לנחש, או לשלב בין ניחוש למחשבה. לא מדובר בהחלטה מודעת שאפשר לשנותה רק באמצעות הסבר ושכנוע, אלא בדפוס מחשבתי פנימי שצץ שוב ושוב והתלמיד מתקשה להתנתק ממנו.
4. כדי לקדם את התלמיד לקריאה תקינה, ולנתק את הקשר וההשפעה בין דיסלקציה ומוטיבציה ללמידה, יש לפעול בשני מישורים: א. לתרגל עמו קריאה, בצורה שמחזקת את ההסתמכות שלו על מה שרואה. ב. לנהל שיח שיעורר אצלו מודעות ליכולות שלו ולצורך שלו להסתמך על מה שהוא רואה.
5. יש לבקש מהתלמיד לקרוא, ובמקרה של טעות כלשהי, להסתיר את המילה לכמה רגעים, ואז להראות אותה שוב ולבקש ממנו שיתקן את עצמו. אם השגיאה נשארת בעינה, לדוגמה: כתוב ביתו, והתלמיד אמר בית. אפשר לפעול לבקש ממנו לכתוב על דף את המילה בית, אחר כך להעתיק מתחת לה את המילה ביתו מהספר, וכעת למצוא האם ישנו הבדל בין המילים. אפשר להסתיר את המילה ולבקש מהתלמיד לחזור על האותיות שמרכיבות אותה. לפרק אותה ואז להרכיב אותה.
6. אם הוא אינו זוכר את האותיות יש להראות לו את המילה שוב. כדי לחזק את השימוש בצד החזותי, אפשר גם תוך כדי התרגול לבקש מהתלמיד להתבונן בתמונה כלשהי בספר, ולתאר מה הוא רואה בה, כדי לחזק את שימת הלב לפרטים בקריאה.
7. פעילות נוספת שתסייע כאן, היא לבחור מילים באקראי בפיזור מתוך הדף, ולבקש מהתלמיד לקרוא. מילה מהחלק העליון של העמוד הימני, אחר כך מילה מהחלק התחתון של העמוד השמאלי, וכן הלאה.
8. שיח מעורר מודעות – יש לדבר עם התלמיד על כך שהקריאה מבוססת על הבחנה בפרטים וצירוף שלהם למכלול של המילה. יש להשתמש ביכולת שהתלמיד מפגין בקריאה, כדי להוכיח לו שקיימת אצלו היכולת לזהות את האותיות ואת סימני הניקוד, ושיש לו את כל הידע הנדרש כדי לקרוא את המילים כראוי.
9. מטרת שיח זה היא לעורר את המוטיבציה של התלמיד ולהוציא ממנו כוחות, כדי להניע תהליך של שינוי בדפוסי החשיבה והקריאה שלו, ולגרום לו לבחור להשתמש יותר ויותר בצד החזותי ובידע שקיים אצלו על האותיות וסימני הניקוד.

לבנות את המוטיבציה מחדש

גם כאשר הדיסלקציה השפיעה לרעה על המוטיבציה ללמידה, ניתן לנתק את ההשפעה שלה על ידי תיקון הקשיים ויצירת חוויות הצלחה בקריאה. אנחנו במכון זרחין מציעים דרך יעילה במיוחד לעשות זאת. פנו אלינו עוד היום.