כשילד מדבר, הוא משחזר את המילים שהוא התנסה והשתמש בהם. לעומת זאת, כשילד לומד לקרוא, הוא צריך להכיר את הצלילים השונים שמהם מורכבת המילה. כאן יכולה להופיע דיסלקציה הנובעת מקושי בעיבוד צלילים.
אבחון דיסלקציה שמיעתית
בדרך הלמידה המקובלת והסטנדרטית, ההנחה של המורה היא, כי אין לתלמיד כל קושי להבין את ההבדל בין הצלילים השונים, והאתגר הוא רק להביא אותו לשייך כל צליל לצורה הגרפית שמתאימה לו.
לדוגמה: ב דגושה וב רפויה. ישנם תלמידים שמתקשים להבחין בין ב עם נקודה לב בלי נקודה. לפי נקודת ההשקפה הסטנדרטית, הבלבול של התלמיד נובע מכך שהוא לא מצליח לזכור לאיזה ב שייך הצליל הדגוש ולאיזה ב שייך הצליל הרפוי.
במקרים מסוימים, אכן זהו המצב, ומקרים אלו יבואו ליד פתרון על ידי שינון ותרגול מתמשך עם הילד.
אולם, במקרים אחרים, נקודת השקפה זו הינה מוטעית. משום שלעיתים, הקושי של הילד איננו לזכורלאיזה אות ב לשייך את הצליל הרפוי, אלא להבין שיש הבדל בין צליל מודגש לצליל רפוי. במקרה כזה, שינון ותרגול, מתמשכים ככל שיהיו, לא יקדמו את הילד באופן מהותי, משום ששורר אצלו נתק בחשיבה, והוא אינו מבין כראוי את ההבדל בין צליל דגש לרפוי. הוא סובל מדיסלקציה שמיעתית.
יכול להיות שהשינון והתרגול יעבירו לו מצוין את המסר שב עם נקודה עושה צליל אחד, וב בלי נקודה עושה צליל אחר, אבל הוא לא יהיה מסוגל לזכור את הצליל של כל אחד מהם גם אם יהיה לו זיכרון מצוין, כי הוא אף פעם לא הבין באמת מה ההבדל בין הצלילים.
הקושי להבחין בין צלילים יכול להופיע בצורות שונות וברמות שונות. יש ילדים מתקשים מאוד שיתקשו להבחין בין צלילים של אותיות שונות לגמרי זו מזו, ויש ילדים שיתקשו להבחין רק בין צלילים של אותיות דומות כמו ב דגושה ורפויה, כ דגושה ורפויה ועוד.
הדרך הנכונה לפתרון דיסלקציה שמיעתית
במכון זרחין אנו מתייחסים לשורש הבעיה כפי שהוצגה בשורות אלו. מנצלים את החושים השונים של הילד כדי לקדם את ההבחנה השמיעתית שלו וחותרים להשגת יעד זה בטווח הזמן הקצר ביותר, לתועלת הילד.