הבנת הנקרא מוגדרת כיכולת לחלץ משמעות מטקסט כתוב ולהסיק ממנו מסקנות לימודיות. מיומנות זו מהווה את היסוד המרכזי לרכישת ידע, ומגבלה בתחום זה יוצרת חסם חמור בהתפתחות האקדמית.
קיימת הפרדה ברורה בין עצם מיומנות הקריאה לבין יכולת ההבנה של הטקסט. בשל כך, אנשים רבים מסוגלים לקרוא ברצף ובשטף, אך אינם מצליחים להבין את המשמעות של החומר הנקרא.
בכל שלבי הלימוד, החל מבית הספר היסודי, חומר הלימוד מבוסס על קריאה והבנת נתונים. כתוצאה מכך, תלמידים המתמודדים עם קשיים אלו – ובעיקר תלמידים המוגדרים כבעלי לקויי למידה – חווים פערים לימודיים הולכים וגדלים בהשוואה לבני גילם.
הפער המתמשך בהישגים הלימודיים משפיע ישירות על המצב הרגשי והנפשי של הלומד. לפיכך, קושי בלתי מטופל מוביל לעיתים קרובות לירידה בביטחון העצמי ולפגיעה בדימוי האישי.
במידה וישנה לילד יכולת להבין טקסט בקריאה הראשונה שלו, הדבר מעיד על יכולת תקינה של הבנת הנקרא. לעומת זאת, אם הלומד נדרש לחזור ולקרוא מילים יותר מפעם אחת על מנת להבין אותם, יתכן והוא סובל מקושי בהבנת הנקרא.
קיימות רמות שונות של קושי בהבנת הנקרא ורמת הקושי נבחנת בשני פרמטרים: א. מספר הפעמים שהלומד נדרש לקרוא את המילים על מנת להבינם. ב. רמת ההבנה שהלומד מגיע אליה לאחר קריאת המילים.
לעיתים קושי בהבנת הנקרא נתפס כבעיה רק כאשר מדובר ברמת קושי גבוהה, בה גם כאשר הקורא עובר על המילים שוב ושוב הוא אינו מצליח להבינם כראוי, אולם התייחסות זו הינה מוטעית. ההתייחסות הנכונה צריכה להיות שאם הקורא אינו מצליח להגיע לרמת הבנה בסיסית של המילים כבר בקריאה ראשונית, מדובר בקושי בהבנת הנקרא, וזהו מצב לא תקין שיש לשים לב אליו ולטפל בו.
על מנת למקסם את ההישגים הלימודיים יש לקדם את הלומד לרמה תקינה של הבנת הנקרא ובכך להעניק לו הזדמנות להצלחה הלימודית שהוא ראוי לה.
על פי שיטת זרחין, הגורם לקושי בהבנת הנקרא, כמו לקשיי למידה אחרים, הוא נתק בעיבוד המידע שבמחשבה, שנובע מתפקוד לא תקין של מרכז עיבוד המידע בחשיבה. ניתן לדמות את עיבוד המידע במחשבה, למסך פנימי בחשיבה של הילד, עליו מופיעים הנתונים, והוא הבסיס ליכולות ולידע שהילד מבטא.
על מנת לעבד נכון את המידע בקריאה, ולהבין את המילים, נדרש הילד לראות נכון את הנתונים במסך הפנימי שבמחשבתו. הקריאה מורכבת ממספר תהליכים:
על מנת להבין את הנקרא כראוי, הקורא צריך לראות את החקר הצירוף והפירוש ביחד, ולחבר ביניהם. אם יש ביניהם נתק והם אינם מתחברים ומופיעים יחד במחשבתו, יתגלה אצלו קושי בהבנת הנקרא.
לעיתים קיים פער בין יכולת הבנה גבוהה באופן כללי, לבין חוסר יכולת להבין מידע בקריאה, וההסבר שנתנו לתופעת הקושי בהבנת הנקרא, מבהיר כיצד יתכן פער זה, משום שאם בקריאה אין ראיה בחשיבה של כל מרכיבי הקריאה ביחד, לא יכולה להיווצר הבנה ראויה של הטקסט.
הניסיון הרב שלנו מוכיח שניתן לתקן את יכולת העיבוד ולפתור את הקושי בהבנת הנקרא מהשורש. על מנת להשיג זאת יש לקדם ולעורר את הרצון הפנימי של המטופל לגלות את הכוחות הטמונים בו. אנו משתמשים במספר כלים כדי להשיג זאת, וביניהם: העברת מסר ברור וגלוי של בטחון מלא ביכולתו לפתור את בעייתו מהשורש, טיפול בגובה העיניים בו הילד נמצא במרכז, עיסוק בחוויות אישיות של הילד, וגישה טיפולית דינמית ומקורית שמתאימה עצמה כל העת למצבו של המטופל. במהלך הטיפול, אנו מקפידים לשמור על ערנות ושיתוף פעולה מלא של המטופל כל העת, באמצעות שילוב הומור בשיח הטיפולי ושיחה אודות נושאים מעולמו של הילד.
את כוח הרצון שמתגלה אצל הילד, אנו מנצלים באמצעות הכלים הייחודיים של שיטתנו, לתיקון הנתק החשיבתי ששורר בתהליך העיבוד של המידע. בניגוד לגישה המקובלת אנחנו לא מתמקדים רק באסטרטגיות להבנת הנקרא, אלא מתמקדים בתהליכי העיבוד והראייה שבמחשבה. אם נמשיך בדימוי שציינו קודם, המטרה שלנו היא שכשהילד יתבונן במסך הפנימי שבמוחו על הטקסט, הוא יראה אותו בצורה נכונה, ויחבר בין החקר הצירוף והפירוש.
מאחר שההתמקדות שלנו היא בעיבוד המידע שמתרחש ב"מסך" שבמוחו של הילד, אנחנו משתמשים בדרך טיפול מקורית שמסתייעת גם בחושים ומיומנויות למידה אחרות, שקשורות אף הן לעיבוד המידע במוח, ומשלבים בתרגול הבנת הנקרא חושים כמו דיבור, שמיעה, תנועה וראיה.
אנו משתמשים לתרגול הבנת הנקרא בתכנים מהזיכרון של המטופל המבוססים על חוויות אישית שהוא עבר, על מנת שהחיבור העוצמתי בין חקר צירוף ופירוש שמאפיין אותם, ישפיע על עיבוד וראיה נכונה של חקר צירוף ופירוש בקריאה שלו. הטיפול מלווה בשיח שנועד לעורר את המודעות של הילד למצבו, ליכולות שלו ולהתקדמות שהוא חש, ומודעות זו תורמת לשינוי דפוסי החשיבה שלו.
התוצאה של הטיפול המדויק שלנו, היא שלאחר סדרת מפגשים קשיי הבנת הנקרא נעלמים. התוצאה שמושגת באמצעות הטיפול שלנו היא מיגור הקושי באופן מוחלט כך שהילד יוצא לחיים חדשים ומתחיל לתפקד באופן נורמטיבי מבחינת ליקויי הלמידה. אנו מביאים לסילוק הגורם לבעיה, וכך הבעיה נעלמת מאליה.