קשיי קשב וריכוז , שוקי, היה ילד בן 9 כשהגיע אלי. ילד חינני ומקסים שפאותיו המסולסלות, סדורות לו בצדעי לחייו. באבחון הראשון שביצעתי, גיליתי ילד עם בעיות ריכוז וקשב, שגם התקשה בהבנת הנקרא. הקריאה הייתה אמנם תקינה, אבל הוא סלד ממנה משום שלא הבין את התוכן וכמובן איבד את הקשב מיד.
בנוסף, היו לו בעיות קואורדינציה, כגון אי יכולת לתפוס כדור ביד אחת או ללכת בידיים וברגליים מצולבות. באבחון האינטואיטיבי התברר, שיש לו בעיות רגשיות. ראיתי כי הוא עצוב וממורמר מחד, ומאידך ניחן בדחף עצום, לדבר כל הזמן.
על-מנת להדגיש את הפן הרגשי, נתתי לו להתבטא בחופשיות, עודדתי אותו לכך ואף השתמשתי בדחף העז שלו לספר, ככוח מחזק ומקדם. ביקשתי ממנו להראות לי את אלבום התמונות המשפחתי, שהיה ברשותו במקרה
ודובבתי אותו, לספר את זיכרונותיו מן התמונות ועל הנפשות הפועלות בעולמו. הוא סיפר לי על כך בהתלהבות והצעתי לו שנכתוב את הסיפורים ביחד.
בהמשך, הוא כתב בעצמו את המחשבות והחוויות החשובות עבורו, ומובן שהיה מוכן גם לקרוא את חיבוריו. בעצם העובדה שהוא חווה קריאת טקסט משמעותי עבורו, נפרצה אצלו הדרך לקריאת טקסטים נוספים ונסלל הנתיב
להבנת הנקרא. הוא למד לאהוב לקרוא, ובתוך כך גם חל שיפור בבעיותיו הרגשיות. במקביל שוחחתי עם הוריו והנחתי אותם להעניק לו משוב משמעותי יותר. כיום, שוקי הוא ב"ה אחד הילדים הבולטים והמצליחים בכיתה.
בעיית קשב וריכוז ו-ADHD הן בעיות מסוגים שונים. ADHD מתבטאת בפעילות יתר, היפראקטיביות, ואילו בבעיית קשב וריכוז מדובר על פי רוב בילד מופנם שמאבד את הקשר לנושא המדובר. על אף השונות, המכנה המשותף
להן הוא אי יכולת ריכוז הנובעת מחוסר יכולת לצמצום.
צמצום הינו היכולת להתמקד ולהעביר מחשבה לדיבור ולמעשה. יכולת זו קשורה לשתי פונקציות – סריקה וצירוף. כאשר שתי הפונקציות הללו עובדות בצורה לא תקינה, יש בלבול מחשבתי עקב גירוי אינפורמציה מבחוץ שמעוררת סימפטומים של בעיית הריכוז.
מודעות, הבחנות, החלטות, ופעולות. עליהן לתפקד כדי שיתקיים הריכוז.
מטרת הטיפול היא לפתח את יכולת הצמצום. בעזרת חיבור בין הרצון ובין טכניקות של צמצום מתאפשרת שליטה של הרצון על השכל. כתוצאה מכך, כל הפונקציות, גם של השכל (חקר, צירוף, פירוש, הפשטה, הרחבות) וגם של הסריקה (מודעות, הבחנות, החלטות, פעולות) עובדות יחד בתיאום והיכולת לריכוז גוברת.
תנאי ראשון לטיפול הוא יצירת כימיה בין מטפל למטופל, כלומר על המטופל להרגיש שהמטפל מבין אותו ומרגיש אותו לא רק בשכל אלא גם ברגש. תחושה זו מרחיבה אצל המטופל את הקוגניציה, בה יש את כל הפונקציות,
ומעוררת את הרצון שנמצא בפוטנציה. בנקודה זו בעזרת דרכי טיפול מסוגים שונים, אשר מצמצמות את המידע, נוצר חיבור המאפשר שילוב חדש של חשיבה. מכאן התהליך מתעצם עד שמגיע לפתרון.
בעבודתנו אנו מצליחים להגיע למצב שבו המטופל אינו זקוק ברוב המקרים לטיפול תרופתי. התוצאות הללומושגות על פי עקרונות הטיפול שהזכרנו – פיתוח מנגנון הצמצום בקוגניציה באמצעות שילוב של מודעות, תנועתיות, ומיומנויות הלמידה השונות.
דוגמא: ילד בן 13 סבל מבעיות ריכוז קשות, כך אחרי רבע שעה לא היה יכול לשבת בניחותא ואיבד את הריכוז מהשיעור. לאחר שבעה חודשי עבודה, שאלתי אותו: "דוב, מה ההבדל בין מצבך היום למצבך כשהגעת אליי?"
"אתה רואה את המקל ששמתי בצד?" ענה לי דוב, "כשבאתי הוא היה כל הזמן ביד שלי ונפנפתי אותו. עכשיו המקל יושב בצד ואני יושב ולומד."
אציג אחד מהדברים שעשיתי איתו: נתתי לדוב לקרוא עמוד מספר וחיכיתי לאותו רגע שיאבד את סבלנותו. באותו פעולה זו היא דוגמא להפעלה של הסריקה והצירוף שבגינם מופעלת מערכת הצמצום האחראית על הריכוז.
אנחנו פה, בעז"ה, כדי לתת להורים את הפתרון הטוב ביותר, שיוכיח להם, כי בניהם יכולים לצלוח את הקשיים, אם רגע גרמתי לו על ידי תנועה לספר לי את מה שהוא קרא ולאתר מתוך הטקסט מילה כלשהי שאמר. רק יעניקו להם את הכלים המתאימים.