תנועה כבסיס לפתרון דיסלקציה

מאמר זה מתפרסם בהמשך למאמר הקודם, שעסק בתהליכי החשיבה השונים שקשורים בין השאר לקריאה. לעיתים אנו מחפשים מידע באופן יזום. לצד הגירויים שהחושים שלנו נחשפים אליהם באופן אקראי וללא יוזמה מצדנו, אנחנו יוזמים כל העת חיפוש של מידע בכוונה תחילה באמצעות החושים שלנו. כלומר – החושים שלנו קולטים מידע בשתי רמות ומדרגים:

1. באופן אקראי וללא יוזמה וכוונה תחילה.

2. באופן יזום מתוך תכנון וכוונה.

על מנת שניזום חיפוש של מידע, מתרחש לפני כן תהליך שמורכב משני שלבים:

א – מודעות, כלומר אנחנו נעשים מודעים שחסר לנו מידע ושכדי למצוא אותו אנחנו צריכים לחפש אותו.

ב – הבחנות, כלומר אנחנו מבחינים מהו המידע שחסר לנו, כך שעצם המודעות לכך שצריך לחפש מידע נעשית מדויקת וברורה ואנחנו מחליטים בדיוק מה המידע שחסר לנו ומה אנחנו צריכים לחפש.

תהליכי חשיבה בהקשר של דיסלקציה

לאחר שמצאנו את המידע שחיפשנו באמצעות אחד או כמה מהחושים שלנו, והמידע עובר תהליכים של עיבוד, מגיע שלב השימוש במידע, כלומר המידע שהתקבל מניע לפעולה כלשהי שנעשית בעקבות ועל בסיס המידע. אולם, לפני השימוש והפעולה, ישנו שלב מקדים של החלטה להשתמש במידע. ההחלטה הזו היא חלק נפרד מהפעולה עצמה. כלומר, לאחר איתור המידע שחיפשנו, אנחנו:

1. מחליטים להשתמש במידע.

2. משתמשים בו בפועל ונוקטים בפעולה על בסיס המידע, כך שהמידע התיאורטי בא לידי ביטוי בפעולה.

ד"ר גטמן מציע פתרון לדיסלקציה

מה שאנחנו רואים בעיניים ומרגישים כל הזמן, זה את הזרימה שיש בין חשיבה  לפעולה. לא צריך לעבור קורס כדי לדעת שמאחורי כל פעולה עומדת חשיבה, אלא זוהי עובדת חיים. אולם החידוש נעוץ בתהליך ההפוך: הכוונה היא לכך,  שעם קצת יותר התבוננות יכול כל אחד לגלות על עצמו שלפעולה, – כלומר לתנועה, לתחושה ולמגע –  יש תרומה לחשיבה והיא מקדמת ומעוררת ומזרימה את תהליכי עיבוד המידע בחשיבה. יתירה מכך, ד"ר ג'רי גטמן מתייחס בספריו להתפתחות מערכת העצבים של העובר, ומביא הוכחות שונות לכך שהתפתחות מערכת העצבים של העובר נוצרת באמצעות התנועות שלו, כך שביחס ההדדי בין חשיבה לבין תנועה, ההשפעה הראשונית היא דווקא מצד התנועה על החשיבה ולא להפך.