הפרעות קשב וריכוז

לקשב וריכוז תקינים ישנם שני ביטויים. הביטוי הראשון הוא, יכולת הקשבה והתמקדות, שמאפשרת הימנעות מפיזור והסחת דעת. הביטוי השני של קשב וריכוז, הוא יכולת להתנהל בשלווה ובמתינות. כלומר, להתנהג בצורה שאינה מתאפיינת בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות.

ללא קשב וריכוז, הילד מתקשה להתמודד עם הדרישות של המסגרת הבית ספרית, וכן עם הגבולות והמתווה החינוכי שההורים מיישמים בביתם. קשב וריכוז הם אחד מהתנאים שמאפשרים לילד להשתלב בסביבה הלימודית והמשפחתית בצורה תקינה, להגיע להישגים לימודיים, ולרכוש מעמד מקובל ונורמטיבי בקרב המורים, ההורים והחברים.

מבחינה רגשית, קשב וריכוז מהווים בסיס לקיומה של יציבות נפשית בעולם הפנימי, בחשיבה וברגש, ומאפשרים התנהלות רגשית תקינה ונורמטיבית  מול הסביבה.

מה זה הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז, היא התנהלות קבועה שיש בה במידה חריגה את המאפיינים הבאים, כולם או חלק מהם:

1. חוסר תשומת לב לפרטים.
2. קושי לשמור על הקשבה למשך זמן בשיעורים ובעת ביצוע מטלות שונות בבית ובבית הספר.
3. קושי לעקוב אחר הוראות ולהשלים ולבצע במלואן מטלות בבית ובבית הספר.
4. קושי לארגן מטלות ופעילויות.
5. הימנעות מביצוע פעולות ומטלות שדורשות מאמץ מנטלי.
6. איבוד פריטים וחפצים הדרושים לפעילויות ולביצוע מטלות.
7. אובדן ריכוז והסחת דעת, כתוצאה מגירויים חיצוניים כמו רעש וכדומה.
8. שכחה לבצע פעולות שגרתיות ויומיומיות, במלואן או בחלקן.

לעיתים, מתלווה להפרעת הקשב גם היפראקטיביות ואימפולסיביות, בהתנהלות קבועה שיש בה במידה חריגה את המאפיינים הבאים, כולם או חלק מהם:

היפראקטיביות –

1. לעיתים קרובות, הילד ממולל בידיים או ברגליים ומקפץ בכסא.
2. לעתים קרובות, עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה להישאר ישוב.
3. לעתים קרובות, חש קושי בעיסוק בפעילויות פנאי או במשחק שקט.
4. לעתים קרובות, מדבר ללא הפסקה.

אימפולסיביות – 

1. לעתים קרובות, פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.
2. לעתים קרובות, מתקשה לחכות לתורו.
3. לעתים קרובות, מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').

מהו הגורם להפרעת קשב וריכוז?

בשורות הבאות, לא נתייחס לגורמים פיזיולוגיים נוירולוגיים להפרעת קשב וריכוז, משום שהם אינם תחום העיסוק וההתמחות שלנו. ההתייחסות שלנו היא לגורם ההפרעה ברמה הקוגניטיבית, בתהליך המחשבתי המתרחש במחשבה בזמן הפרעת הקשב.

על פי שיטת זרחין המבוססת על תורתו של המומחה הבינלאומי ד"ר ג'רי גטמן, הביטוי להפרעת הקשב בחשיבה, הוא כשל ונתק בתהליך העיבוד הקוגניטיבי חשיבתי, בתפקוד של מנגנון הסריקה ופונקציית הצמצום שבמחשבה.

בתהליך החשיבה שלנו, פועל כל העת מנגנון של סריקה ששולף ללא הרף פריטי מידע מתוך הידע שהצטבר אצלנו. ניתן לדמות אותו לסרט נע שלא מפסיק לנוע ולהביא עוד ועוד מידע. לצד מנגנון הסריקה, קיים מנגנון של צמצום והתמקדות. מנגנון זה נועד לאפשר בחירה בסוג ספציפי ובחלק מסוים של מידע, ולמקד בו את תשומת הלב המחשבתית.

ניתן להתייחס להתמקדות במידע מסוים כאל סוג של ראייה, ולדמות זאת, כאילו במחשבה שלנו יש מסך, שבתהליך הסריקה עוברות בו תמונות רבות, לפי נושאים שונים. מנגנון הצמצום מחובר לסריקה, וכשהוא נכנס לפעולה נפסק המעבר המהיר של התמונות והתצוגה מתמקדת בתמונה אחת שנשארת על המסך.

במצב של קשב וריכוז תקינים, יכולת עיבוד המידע והשימוש בו פועלת כראוי, וקיימת בידי הילד הבחירה והשליטה על מעבר בין מנגנון הסריקה למנגנון הצמצום וההתמקדות. כשהוא נדרש או מתבקש להתמקד בנושא מסוים הוא מסוגל להתמקד בו גם אם הנושא לא מעניין אותו וגם אם הוא לא חש רצון ומוטיבציה להקדיש לו תשומת לב. הבחירה שלו להצטמצם ולהתמקד מועילה מספיק אפקטיבית.

במצב שקיימת הפרעת קשב, השליטה של הילד על המעבר ממנגנון הסריקה למנגנון הצמצום, בתהליך העיבוד בחשיבה, נמוכה יותר. גם כשהוא בוחר להתמקד בנושא מסוים, הוא ממשיך להתמודד עם גירויים והסחות דעת מצד מנגנון הסריקה שמזרים ל"מסך" שבמחשבתו נושאי חשיבה נוספים, ומפנה את תשומת הלב שלו אליהם. אם הנושא בו הוא בוחר להתמקד אינו מעניין אותו ואין לו מספיק מוטיבציה לעבוד בו, מנגנון הצמצום מפסיק לפעול, או שהוא אינו פועל מלכתחילה, והמחשבה ממשיכה לרוץ.

הקושי לצמצם את הראיה בחשיבה ולהתמקד במידע מסוים, גורם לשני המאפיינים האפשריים בהפרעות קשב וריכוז: הוא מביא לאובדן ריכוז והסחת דעת, עם כל ההשלכות שכרוכות בכך, ובנוסף הוא מהווה בסיס להיפראקטיביות ולאימפולסיביות, משום שהילד אינו מסוגל לצמצם ולמקד את האנרגיות שלו ללמידה ולשמירה על כללים וגבולות.

מהי הגישה הטיפולית שלנו?

הניסיון הרב שלנו מוכיח שניתן לתקן את יכולת העיבוד ולפתור את בעיית הקשב והריכוז מהשורש. על מנת להשיג זאת יש לקדם ולעורר את הרצון הפנימי של המטופל לגלות את הכוחות הטמונים בו. אנו משתמשים במספר כלים כדי להשיג זאת, וביניהם: העברת מסר ברור וגלוי של   בטחון מלא ביכולתו לפתור את בעייתו מהשורש, טיפול בגובה העיניים בו הילד נמצא במרכז, עיסוק בחוויות אישיות של הילד, וגישה טיפולית דינמית ומקורית שמתאימה עצמה כל העת למצבו של המטופל. במהלך הטיפול, אנו מקפידים לשמור על ערנות ושיתוף פעולה מלא של המטופל כל העת, באמצעות שילוב הומור בשיח הטיפולי ושיחה אודות נושאים מעולמו של הילד.

את כוח הרצון שמתגלה אצל הילד, אנו מנצלים באמצעות  הכלים הייחודיים של שיטתנו, לתיקון  הנתק החשיבתי ששורר בתהליך העיבוד של המידע שעובר במחשבתו. אנו מתמקדים בתהליכי העיבוד שבחשיבה, מתוך מטרה שכשהילד יסרוק נושאים ומידע במחשבתו, תהיה לו שליטה ובחירה לצמצם ולמקד את מחשבתו לנושא אחד.

מאחר שההתמקדות שלנו היא בתהליכי עיבוד המידע שבחשיבה של הילד, אנחנו משתמשים בדרך טיפול מקורית שמסתייעת גם בחושים ומיומנויות  למידה אחרות, שקשורות אף הן לעיבוד המידע במחשבה. אנחנו מתרגלים שליטה במנגנון צמצום המידע, ומשלבים בתרגול חושים כמו דיבור, שמיעה, מגע, תנועה וראיה, בדרכי תרגול שונות. הטיפול מלווה בשיח שנועד לעורר את המודעות של הילד למצבו, ליכולות שלו ולהתקדמות שהוא חש, ומודעות זו תורמת לשינוי דפוסי החשיבה שלו.

התוצאה של הטיפול המדויק שלנו, היא שלאחר סדרת מפגשים קשיי העיבוד נעלמים, ואיתם נעלמים גם קשיי הקשב והריכוז עד להשגת תפקוד נורמטיבי. בניגוד לגישה המקובלת שמטרתה ללמד את הילד להתמודד עם הפרעת הקשב , התוצאה שמושגת באמצעות הטיפול שלנו היא מיגור הקושי באופן מוחלט כך שהילד יוצא לחיים חדשים  עם קשב וריכוז תקינים.  אנו מביאים לסילוק הגורם לבעיה, וכך הבעיה נעלמת מאליה.