רמת הלמידה וצורת החשיבה אינן מהוות נתון סטטי הקבוע מראש לכל החיים. במקום זאת, מדובר בביטוי של תפקודים שכליים וקוגניטיביים הניתנים לשינוי ולפיתוח בדרך נגישה ומהירה.
תפקודים שכליים אלו מהווים את התשתית המרכזית לכל תהליכי הלמידה, ההתנהגות וההנהגה העצמית של האדם. לפיכך, התערבות ממוקדת בתפקודים הקוגניטיביים מאפשרת ליצור שינוי מהותי ומשמעותי בכל תחומי החיים.
נקודת המוצא המרכזית היא שכל אדם נולד עם פוטנציאל מלא להגעה לתפקודים שכליים גבוהים. היכולות הללו כבר קיימות ומובנות בתוכו, ולכן תהליך התמיכה אינו מתמקד בלמידה מאפס, אלא בחיבור לאדם ובהבאת הפוטנציאל הטמון בו לידי ביטוי.
עקרון זה חיוני במיוחד בעת התמודדות עם סוגי לקויות למידה שונים. כאשר מבינים את הפרופיל האישי ואת סוג הלקות הספציפי, ניתן להתאים את דרכי ההתערבות ולהביא לגילוי היכולות השכליות המלאות
ישנו מודל כללי ועקרוני של תפקודים שכליים, שהוא משותף לכל תחום, לכל רגע, ולכל נושא שהאדם עוסק בו ונחשף אליו. המודל הזה מורכב מחמישה תפקודים:
לצד מודל זה, ישנו מודל כללי ועקרוני של התפתחות וזרימה של התפקודים השכליים הללו, כהתפתחות שמושפעת מכל החושים של האדם, ראייה – הסתכלות והתבוננות. שמיעה – הקשבה והאזנה, מישוש – מגע ותנועה וגם הרחה וטעימה. כלומר, החושים השונים קולטים אנרגיות ושולחים מסרים שמגיעים כולם למקום אחד – למרכז עיבוד המידע בחשיבה, שבו נמצאים חמשת התפקודים השכליים שהזכרנו.
העובדה שמרכז עיבוד המידע בחשיבה הוא מקום כל כך עיקרי ומרכזי שקשור לכל החושים ואחראי לכל התפקודים, מאפשרת ליצור בו שינויים ותיקונים, משום שתמיד אפשר למצוא תחום ונושא שבו עיבוד המידע כן פועל כמו שצריך, לחבר בינו לבין התחום בו עיבוד המידע לוקה בחסר, ולתקן את החסר.
לדוגמה: ילד שמתקשה לקרוא ולהבחין בין האותיות סובל מקושי לעבד נכון את מה שהוא רואה, רק בהקשר של קריאה, אבל ישנן אינספור תחומים ונושאים אחרים שבהם עיבוד המידע וההבחנה שלו בחשיבה עובדים מצוין, כמו משחקים. ברגע שניצור חיבור בין הבחנה בקריאה להבחנה בסוג כלשהו של משחק, נשיג תיקון של ההבחנה בקריאה.
לפי הגישה שלנו ראיה זו חשיבה וחשיבה זו ראיה. עיבוד נכון של חשיבה הוא בעצם ראיה נכונה בחשיבה של מה שהאדם רואה בעיניים, של מה שהוא שומע באוזניים, של מה שהוא מרגיש בידיים, ושל מה שהוא מריח וטועם. לתת פרשנות נכונה למה שאתה רואה בעיניים, ולהבחין ולראות נכון את כל הנתונים. ככל שהראיה של האדם חזקה יותר, כלומר, ככל שאדם "רואה" יותר טוב את הנתונים בחשיבה שלו, כך הרמה השכלית שלו ויכולות הלמידה שלו מתפתחים.
כאמור, הבשורה הגדולה שטמונה בגישה שלנו, היא שחוש הראייה שבמחשבה, ראייה "בעין השכל", הוא לא סטטי, אלא ניתן לפתח אותו ולשכלל אותו. נדגיש כי מניסיוננו, לא רק שניתן לתקן ליקויים בתפקודים השכליים אלא יותר מכך, לשכלל יכולות ברמה סטנדרטית לרמות חשיבה יותר ויותר גבוהות עד לרמה של גאונות. ניתן לקחת אדם עם יכולת נורמטיבית וסבירה של הבעה בכתב, ובאמצעות כלים שונים לקדם אותו ליכולת גבוהה
בתהליך התיקון של תפקודי חשיבה חלשים יש תפקיד חשוב לחוש המישוש והתנועה. למרות שבהסתכלות החיצונית הוא הכי רחוק מחשיבה, יש לו תפקיד חשוב מאין כמותו ביצירת חיבור בין התפקודים השכליים ובקידום ושכלול החשיבה של האדם.
אנחנו משלבים בתרגולים ובלמידה עם הילד תנועה ותחושה בצורות שונות, וכך נוצרת תשתית להתפתחות מחשבתית ולגילוי הכוחות הפנימיים שטמונים בכל ילד.
מעבר לחוש התנועה והמישוש אנחנו משלבים גם את המיומנויות האחרות, ראיה שמיעה, ואם צריך גם ריח וטעם. השימוש המשולב בכל החושים מסייע לחזק את המקומות החלשים בחשיבה.
לפי הגישה שלנו יש תפקיד קריטי לקשר הרגשי וליחסי האמון שנוצרים בינינו לבין הילד אצלו אנחנו רוצים לקדם שינוי. כדי לגלות את הכוחות הפנימיים של הילד ולהוציא אצלו מהכוח אל הפועל את היכולות האמתיות שלו, צריכה לעמוד מולו דמות אנושית שמשדרת לו את המסרים הנכונים, ומעוררת בו את האמון שלו בעצמו.
כדי לחולל את השינויים המהפכניים שאנו חותרים אליהם ומאמינים שהם אפשריים, חייבת להיווצר כימיה אנושית בין הילד לבין המבוגר שעומד מולו, על ידי מסרים רגשיים ומסרים מילוליים, והכימיה הזאת בשילוב עם הכלים הנוספים של שימוש בכל חושים ובחוש התנועה, מאפשרת לפתור את הבעיות הקשות ביותר.