יצירתיות בפתרון לדיסלקציה

ילד שסובל מדיסלקציה, ומודע לקושי שלו, כפי שזה מתבקש, נמצא בתוך מבוך מחשבתי. הסימנים הגרפיים שאמורים לאפשר לו לקרוא מהווים בשבילו מחסום במקום תמרורי דרך, והכללים הפשוטים של הקריאה אינם מתיישבים במוחו כראוי. המבוך המחשבתי יוצר מבוך רגשי, וקשיי החשיבה והרגש מתערבבים אלו באלו ומעצימים אחד את השני במעגל חוזר שלא נפסק.

זו אם כן היא בהחלט תופעה מורכבת שהפתרון לה צריך להינתן בשום שכל. אחד היסודות של שיטת זרחין הוא להתייחס לילד כאל אדם בעל אישיות ומערך חיים שלם, מעבר לבעיית שלו, כחלק מהטיפול בבעייה עצמה. כלומר לראות מול עינינו ילד שיש לו מחשבות ורגשות ועולם פנימי שלם של נפש ורוח, שבנוסף לכך סובל גם מקשיים.

מענה רגשי לדיסלקציה

גישה כזו מאפשרת להגיע למבוך הרגשי והמחשבתי שכרוך בקושי, ובאמצעות השימוש בכלים השונים של השיטה שלנו, לפתור אותו. זו הסיבה שאנו מצליחים להגיע למצב של פתרון מוחלט והשתחררות מלאה מכבלי הדיסלקציה, משום שאנו מתייחסים לקשת רחבה של מצבים רגשיים ודפוסי חשיבה של הילד, ובכך בעצם הופכים לבינה אחר לבינה את הנקודות שעליהם מתבסס הקושי בחשיבתו וברגשותיו.

ההתייחסות שלנו לעולמו של הילד אינו רק מניפולציה של "כאילו" שנועדה לגרום לו להרגיש קצת או הרבה יותר נוח אתנו, אלא היא חלק בלתי נפרד מהתהליך באמצעותו אנחנו מובילים את הילד לשחרור מכבלי הקשיים שלו. לפי התפיסה שלנו, תפקודי למידה מבוססים בין השאר על תפיסת מסוגלות חשיבתית כללית, וחיבורים מחשבתיים שמשרתים את החשיבה בכלל התפקודים שלה, ולכן לא ניתן לפתור את הבעיה ללא התייחסות כוללת.

שחרור מכבלי הדיסלקציה

לגישה זו יש לעיתים קרובות תוצאה חיובית ביותר מבחינת הילדים שמקבלים פתרון לבעיית שלהם, בכך שמעבר לדיסלקציה שנעלמת, הם חווים שחרור רגשי כללי, שניכר בהתנהלות שלהם בבית הספר ובבית. אנחנו מסבירים זאת בהעצמה של תחושת המסוגלות שהם חווים, שיוצרת תהליך מתמשך ובו מעגלים הולכים ומתפשטים של אמון ובטחון עצמי ביכולות שלהם.

נכון שעצם הגילוי של יכולת חדשה לקרוא באופן תקין מספקת בעצמה מוטיבציה ומייצרת בטחון עצמי, אולם כפי שכתבנו, כאשר התהליך שמוביל לפתרון מאופיין בהתייחסות מחזקת ובונה לעולם הריגשי הכללי של הילד, התוצאה היא ביסוס של יסודות נפשיים חזקים ואיתנים של דימוי עצמי חיובי.