קריאה היא התבוננות בצורות של אותיות ובצירופי מילים, שבה הקורא מעניק פירוש ומשמעות לאותיות ולמילים ומפיק מהם מידע. היכולת לקרוא היא אחת ממיומנויות הלמידה החשובות ביותר, וגם עם התפתחות מכשירי הצפייה והשמע והזמינות הגבוהה שלהם, היא עדיין מהווה את אמצעי רכישת הידע הפופולארי והמקובל ביותר.
אולם התוצאה של קריאה אינה מסתכמת ברכישת ידע חדש, אלא היא מפתחת גם את מוחו של הקורא. במהלך הקריאה מתרחשים תהליכים שונים במוחו של הקורא, והיא מקדמת את יכולת החשיבה שלו. לדוגמה, בקריאה מתרחשת כל העת קליטה של מסרים מהטקסט. היא דורשת קבלת החלטות כיצד לפרש את הכתוב. הקורא צריך להבדיל בין עיקר לטפל לצורך הקריאה והפרשנות שלה, ועליו להסיק מסקנות ממה שקרא. כל היכולות הללו, שקשורות לתהליכי חשיבה באופן כללי, מתקדמות ומתפתחות באמצעות הקריאה, והתפתחות זו באה לידי ביטוי גם בחשיבה שאינה קשורה לקריאה.
כשמדובר במסגרות למידה, אין צורך להכביר מילים על חשיבות הקריאה. עיקר הלמידה מתבצעת באמצעות קריאה, מהספר או מהלוח. תלמיד שמתקשה בקריאה, יתקשה להשתלב במסגרת הלימודית ולבטא את יכולת הלמידה שלו.
דיסלקציה בהקשר של קריאה, היא תופעה שבה ילד או אדם בוגר אינו מסוגל לקרוא בדיוק ובקצב המתאימים לגילו. קיימות דרגות שונות בדיסלקציה, והיא משתנה מילד לילד. ברמות הקושי הגבוהות ביותר, הילד כמעט ואינו מסוגל לקרוא, גם אם הוא מנסה להתאמץ מאוד, וברמות הקושי הנמוכות יותר של דיסלקציה, הילד מצליח לקרוא, אך הקריאה היא איטית, מלווה במאמץ, ואינה מדויקת.
גם ברמות הקושי הנמוכות יותר בהן הילד כן מצליח לקרוא, הדיסלקציה עלולה לפגוע ביכולת של הילד להבין את מה שהוא קורא, משום שהקריאה אינה אוטומטית ואינה זורמת. כתוצאה מכך הילד מפנה את רוב תשומת הלב שלו לקריאה הטכנית, והוא מתקשה להתמקד בפרשנות ובמשמעות של המילים. כך נפגעת היכולת שלו להבין את מה שהוא קורא.
דיסלקציה מובילה לירידה בהישגים הלימודיים, ויוצרת פער בין יכולות הלמידה של הילד לבין התוצאות אליהן הוא מגיע. הפער הזה יוצר אצל הילד תסכול, שפוגע במצבו הרגשי, ומנמיך את הדימוי העצמי שלו. בנוסף נוצר פער בינו לבין בני גילו, והנחיתות הלימודית שלו לעומתם, פוגעת בביטחון העצמי שלו ובתחושת הערך שלו. כתוצאה מכך עלולות להתפתח בעיות התנהגותיות בבית ובבית הספר, ונוצר מעגל שלילי שעלול להוביל להידרדרות של הילד בכל התחומים.
לפי שיטת זרחין המבוססת על תורתו של המומחה הבינלאומי ד"ר ג'רי גטמן, הגורם לדיסלקציה הוא כשל בתהליך העיבוד המחשבתי של המסר שהעיניים מעבירות למרכז העיבוד במחשבה.
ניתן להתייחס לעיבוד המידע הזה כאל סוג של ראיה, ראיה שבמחשבה, כשהאדם מתבונן במה שהוא ראה. ההתבוננות הזו יכולה להתרחש גם כשהעיניים עצומות. אפשר לדמות זאת, כאילו בתוך המוח שלנו יש מסך, ולאחר שגלגלי העין ראו את צורת האותיות, האותיות מוקרנות על המסך שבתוך המוח שלנו, ואנו מתבוננים בהם.
ילד שקורא כראוי, מסוגל לקרוא, משום שכשהוא מתבונן במסך הפנימי שלו, הוא רואה את האותיות והמילים בצורה ברורה. מאחר שכך הוא מבחין ונותן משמעות לאותיות ולמילים, ומסוגל לצרף אותן. לעומת זאת, ילד שסובל מדיסלקציה, אינו רואה את האותיות בצורה ברורה. כשהוא מתבונן במסך הפנימי שלו, הוא מתקשה להבחין בין אות לאות ומתקשה לשלוף את הנתונים המתאימים על מנת לחבר אותם ולצרף אותם למילים ומשפטים. הקשיים והטעויות שאנו שומעים בזמן שהוא מנסה לקרוא, הם ביטוי לקשיי העיבוד שלו.
הניסיון הרב שלנו מוכיח שניתן לתקן את יכולת העיבוד ולפתור את בעיית הדיסלקציה מהשורש. על מנת להשיג זאת יש לקדם ולעורר את הרצון הפנימי של המטופל לגלות את הכוחות הטמונים בו. אנו משתמשים במספר כלים כדי להשיג זאת, וביניהם: העברת מסר ברור וגלוי של בטחון מלא ביכולתו לפתור את בעייתו מהשורש, טיפול בגובה העיניים בו הילד נמצא במרכז, עיסוק בחוויות אישיות של הילד, וגישה טיפולית דינמית ומקורית שמתאימה עצמה כל העת למצבו של המטופל. במהלך הטיפול, אנו מקפידים לשמור על ערנות ושיתוף פעולה מלא של המטופל כל העת, באמצעות שילוב הומור בשיח הטיפולי ושיחה אודות נושאים מעולמו של הילד.
את כוח הרצון שמתגלה אצל הילד, אנו מנצלים באמצעות הכלים הייחודיים של שיטתנו, לתיקון הנתק החשיבתי ששורר בתהליך העיבוד של המידע. בניגוד לגישה המקובלת אנחנו לא מתמקדים רק בשינון וחזרה של צורת האותיות ודרכי הניקוד והצירוף שלהן, אלא מתמקדים בתהליכי העיבוד והראייה שבמחשבה. המטרה היא שכשהילד יתבונן במסך הפנימי שבמוחו על צורת האותיות, הוא יראה אותם בצורה נכונה, יבחין ביניהם, יצרף אותן, וייתן להם את הפרשנות והמשמעות המתאימה.
מאחר שההתמקדות שלנו היא בעיבוד המידע שמתרחש ב"מסך" שבמוחו של הילד, אנחנו משתמשים בדרך טיפול מקורית שמסתייעת גם בחושים ומיומנויות למידה אחרות, שקשורות אף הן לעיבוד המידע במחשבה. אנחנו משלבים בתרגול הקריאה חושים כמו דיבור, שמיעה, מגע, תנועה וראיה, בדרכי תרגול שונות ומלמדים ומכוונים את הילד לדייק בפרשנות ובמשמעות שהוא נותן למה שהוא רואה. הטיפול מלווה בשיח שנועד לעורר את המודעות של הילד למצבו, ליכולות שלו ולהתקדמות שהוא חש, ומודעות זו תורמת לשינוי דפוסי החשיבה שלו.
התוצאה של הטיפול המדויק שלנו, היא שלאחר סדרת מפגשים קשיי העיבוד נעלמים, ואיתם נעלמים גם קשיי הקריאה לגמרי. בניגוד לגישה המקובלת שמטרתה ללמד את הילד ללמוד להסתדר עם הדיסלקציה, התוצאה שמושגת באמצעות הטיפול שלנו היא מיגור הקושי באופן מוחלט כך שהילד יוצא לחיים חדשים ומתחיל לתפקד באופן נורמטיבי מבחינת ליקויי הלמידה. אנו מביאים לסילוק הגורם לבעיה, וכך הבעיה נעלמת מאליה.