גברים ונשים שסובלים מדיסגרפיה מדווחים על לקות למידה שבאה לידי ביטוי בקושי משמעותי בכתיבה. דיסגרפיה היא הפרעה התפתחותית-קוגניטיבית שמתגלה לרוב כבר בשלב הילדות. ההפרעה באה לידי ביטוי ביכולת נמוכה בתחום הכתיבה. ניכר פער משמעותי בין יכולת הכתיבה של ילד עם דיסגרפיה לבין יכולת כתיבה של ילד בעל התפתחות תקינה.
מצב של דיסגרפיה מוכר כלקות למידה. לקוי למידה עם דיסגרפיה שאינו מטופל נכון יתקשה להגיע להישגים אקדמיים. הבשורה הטובה היא שאפשר וצריך לטפל בדיסגרפיה. אבחון מוקדם ככל האפשר של לקויות למידה הכרחי לשיפור היכולות והעלאת הביטחון העצמי. לקוי למידה שיש לו דיסגרפיה צפוי להזדקק לתהליך טיפולי מתמשך, חשוב להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר בכדי למנוע את הגדלת הפער בין היכולות של הילד לבין אלו של בני גילו.
אם הקריאה של הילד משובשת והכתיבה אינה משתפרת חרף תרגול רב – כדאי לפנות לאבחון. אחיזה מסורבלת או לא שגרתית של כלי כתיבה מדליקה גם כן נורה אדומה. אם כבר לאחר כתיבת 3-4 משפטים היד כואבת ומתעייפת – כדאי להתקשר אל מכון זרחין. חוקרים שערכו מחקרים בדיסגרפיה טוענים שהגורם הראשי לבעיה הוא מרכיב גנטי. בעיות התפתחות טרום לידה עשויות להוות גורם סיכון.
דיסגרפיה אפשר לאבחן בגיל צעיר וגם בגיל מבוגר. לקוי למידה שלא אובחן כראוי בילדותו מוזמן לפנות אל מכון זרחין לטובת אבחון מקצועי וטיפול. לרוב, דיסגרפיה מאובחנת בגילאים מבוגרים יחד עם לקויות למידה נוספות או הפרעות נוירו-התפתחותיות. אבחון מקצועי מקיף חיוני לקבלת תמונה קלינית מלאה כבסיס להרכבת תכנית טיפול יעילה. הפרעות קשב וריכוז מתלוות לעתים לדיסגרפיה ומחמירות אותה. יש קשר הדוק בין יכולת קשב לבין יכולת קריאה וכתיבה.
רבים מבלבלים בין דיסגרפיה לבין דיסלקציה וחשוב להבין שאלו הן שתי לקויות למידה נפרדות. דיסלקציה מלווה לעתים גם כן בקושי בכתיבה כך שהבילבול בין שתי האבחנות מובן. אבחון מדויק של כל לקות למידה חיוני להתאמת הטיפול הנכון והיעיל ביותר. אבחון של דיסגרפיה יש לבצע באמצעות אנשי מקצוע שמתמחים באבחון לקויות למידה. האבחון כולל בדיקות, הערכת רמת אינטליגנציה, בחינת יכולות אקדמיות, מבדקי קריאה וכתיבה, מבדקי שפה וגם אריתמטיקה.